Internet of Things או בעברית “האינטרנט של הדברים” – הוא בין המושגים הבולטים ביותר בעשור האחרון בעולם המחשוב. מה המושג הזה אומר, איך הוא משתלב בחיי היום-יום שלנו ומהן הסכנות הכרוכות בשימוש בו? במאמר הזה נענה על כל השאלות האלה ועוד. מתחילים.
האינטרנט של הדברים – קצת על המושג
המושג “האינטרנט של הדברים” מטעה מעט. לכן כדאי להתחיל ולהסביר בכמה מילים את המושג המסתורי הזה. את רשת האינטרנט כולנו מכירים, היא זמינה באופן בין-לאומי ומאפשרת לחבר בצורה גמישה בין אנשים. אז האם יש רשת אינטרנט נפרדת עבור “הדברים”? התשובה לכך היא כן ולא. מצד אחד, מערכות שמתוארות כמערכות IoT משתמשות לעיתים קרובות ברשת האינטרנט הכללית. מצד שני, מערכות כאלה עשויות לכלול גם תקשורת ישירה בין “דברים” שונים. אפשר לתאר את התקשורת הזאת כרשת אינטרנט מקומית בשבילם בלבד. ומה לגבי המונח המעורפל “הדברים”? זהו מונח כללי ורחב ואכן, מדובר בפועל בכל התקן ממוחשב שהוא.
מעט היסטוריה
עם התפתחות רשת האינטרנט, התרחב היקף ההתקנים שמחוברים אליה. זאת בין השאר בעקבות שיפור מתמיד ביכולות התקשורת, גם מבחינת רשת האינטרנט עצמה וגם מבחינת תקשורת מקומית ברשת אלחוטית. במקביל, בהתקני האלקטרוניקה והמחשוב השונים, המשיכו בהתמדה במגמות של מזעור, שכלול והוזלה. בהדרגה נעשה קל יותר לממש התקנים אשר “מודעים לסביבתם” ואף מתקשרים ישירות האחד לשני באופן ישיר. ההתפתחויות הטכנולוגיות בנושא זה היו מגוונות ומסוגים רבים ושונים. חשוב להוסיף לכך היבט משמעותי נוסף – ההיבט המסחרי שיווקי. זאת, מאחר שלטכנולוגיה ולהתפתחותה יש היבט כלכלי ומסחרי גדול מאוד. כך הגענו למצב, שבו אפשר לשלוט בטוסטר מרחוק דרך האינטרנט, שכן אפשר לשייך פעולה זאת לרוב לעולם ה-IoT. כמעט בוודאות, אותו טוסטר גם ישווק בתור “טוסטר חכם”. זאת, על אף שבדרך כלל לא באות כאן לידי ביטוי יכולות מחשוב יוצאות דופן.
כיצד האינטרנט של הדברים עובד?
בפועל, כאשר מדברים על האינטרנט של הדברים מתייחסים בעיקר לשני אלמנטים טכניים ספציפיים:
- תקשורת ישירה בין מכשירים – נאמר שרכשתם מצלמת אינטרנט ומיקמתם אותה בחניית הרכב שלכם. כך תוכלו לצפות ברכב גם תוך כדי חופשה בצידו השני של העולם. כיצד? דרך רשת האינטרנט. זו היא טכנולוגיה שימושית, אך שגרתית, של תקשורת דרך האינטרנט מול התקן ממוחשב מרוחק. אבל “היכולת” של המצלמה לתקשר ישירות עם התקנים אחרים, כגון מערכת אזעקה, שייכת לאינטרנט של הדברים.
- שימוש בחיישנים – היכולת של המערכת לתפקד טוב יותר באמצעות שימוש בחיישנים. זאת, בעיקר כדי לאסוף מידע על סביבת ההתקנים האלה, כך שהם יוכלו לתפקד באופן יותר שימושי ומתוחכם. לחילופין, ה”דברים” עשויים להיות מצוידים ברכיבים, אשר מאפשרים למערכות מחשוב שונות לתפקד טוב יותר מולם. למשל, זיהוי פחי זבל ספציפיים, באמצעות שבבי RFID.
איך האינטרנט של הדברים בא לידי ביטוי בחיי היום יום?
אז כיצד האינטרנט של הדברים מתבטא בפועל, בחיי היום-יום? רואים זאת בעיקר בתחומים האלה:
- תעשייה ומסחר – בתחומים אלה, האינטרנט של הדברים בא לידי ביטוי רחב במיוחד. הדבר מתבטא למשל במסגרת אוטומציה תעשייתית או תכנון מכונות סדרתיות. מערכות שליטה ובקרה משתלבות בשיתוף ובעיבוד מידע בזמן אמת, כך שאפשר להשיג אוטונומיה של המערכות וקבלת החלטות טובה באופן עצמאי. מחסנים הם בין התחומים שזכו למחשוב רב במיוחד עם השנים. היום הגענו למצב שבו מערכת כזו, כולל התקשורת הפנימית שלה והחיישנים, מאפשרת למחסן לתפקד בצורה אוטומטית ובאופן כמעט עצמאי לחלוטין. בדומה לכך, פסי ייצור כוללים אוטומציה רבה וזו מבוססת על שימוש רב בחיישנים ובתקשורת בין התקנים שונים.
- ערים חכמות – ניהול ערים הוא אתגר מורכב למדי, ולכן לא מפתיע שפונים לעולם המחשוב כדי לנסות ולייעל זאת. יש לכך השלכות רבות ומגוון הזדמנויות לשיפור באמצעות מחשוב. דוגמה בולטת לכך היא בכל הנוגע לתנועת רכבים בתוך העיר ודרכה. לדוגמה: רמזורים יכולים להיות מצוידים במצלמות, אשר יאפשרו לתוכנת בקרת הרמזורים להתאים את פעולת הרמזור באופן האופטימאלי בהתאם למצב התנועה.
- רפואה – חיישנים משמשים בעולם הרפואה זה שנים לשם אבחון מצב הגוף בהקשרים שונים. הם עשויים להיות מיושמים גם לשם ניטור רצוף של פרמטרים פיזיולוגיים שונים. הדבר נעשה באמצעות התקני ניטור אשר נישאים על הגוף באופן מתמשך. דוגמה מרשימה מספקת הקפסולה האנדוסקופית – מכשיר זעיר שאותו בולעים לשם ביצוע בדיקה אנדוסקופית בלתי פולשנית. הקפסולה נעה בתוך הגוף במסלול הרגיל של מזון, ותוך כדי מסעה הקפסולה משדרת את הצילומים החיים אל מקלט מיוחד אשר האדם נושא על גופו.
- בתים חכמים – “בית חכם” הוא הכינוי המסחרי-שיווקי ליישום של מחשוב לשם שליטה על התקנים חשמליים שונים במבנה. מדליקים אור באמצעות מתג? אפשר להדליק אותו גם מרחוק באמצעות מערכת בקרה ייעודית. “מרחוק” פירושו דרך שלט, דרך הסמארטפון, מחשב אישי ועוד. כמו כן, השליטה המרכזית מאפשרת להפעיל את מערכות החשמל בבית באופן מתוחכם שמתחשב בנסיבות. למשל, הגברת האורות בסלון בהתאם להיחלשות האור שנכנס מבחוץ בשעות השקיעה.
הסכנות הטמונות באינטרנט של הדברים וכיצד אפשר להתמודד איתן?
אלה כמה מהסכנות הבולטות שמתלוות לנושא זה ודוגמאות אשר ממחישות אותן:
- פרטיות – שימוש באינטרנט של הדברים יכול להוביל לפגיעה בפרטיות האנשים. לדוגמה, עשויה להיות מצלמה בחוף ים מסוים שמטרתה להציג בפני חובבי הגלישה את מצב הגלים בזמן אמת. אם היא נגישה לכל דרך רשת האינטרנט הדבר נשמע שימושי למדי. אך האם היא מצלמת גם את המבקרים בחוף? והאם הם מודעים לכך? הדבר יכול לפגוע בפרטיות המתרחצים בים.
- אבטחה – מצלמה שמשדרת אליכם מרחוק את מצב הבית, עשויה גם לספק לגנבים מידע רב ערך לקראת פריצה.
- בטיחות פיזית – מערכות בקרה תעשייתית מסוג SCADA, היו ועודן מטרה לתקיפות רבות מרחוק, במקרים שבהם הן מחוברות דרך האינטרנט. הסיכון בכך הוא מהתערבות התוקפים באופן פעילות המערכות הפיזיות, שבקר ה-SCADA אחראי עליהן. לדוגמה: ב-2015, מאות אלפים באוקראינה חוו הפסקת חשמל לכמה שעות, עקב מתקפה מסוג זה.
האינטרנט של הדברים בשנים הבאות
במבט לעתיד, יש שני כיוונים משמעותיים מאוד אשר הולכים יד ביד. מצד אחד, ישנה ההתפתחות של הטכנולוגיה עצמה, על בסיס מחקר אקדמי ופיתוחים וחדשנות בתעשייה. מצד שני, ישנה מידת הקבלה של טכנולוגיות אלה על ידי הצרכנים שמגלים בהן עניין או שלא. כך שההצלחה המסחרית של רעיונות שונים מעודדת פיתוחים שונים או להיפך. כך ששני היבטים אלה הולכים ביחד והם כנראה יכתיבו את ההתפתחויות בפועל. לשם המחשה ניקח את השעונים הממוחשבים שעוררו מההתחלה עניין רב. ככל שמחירם ירד, גודלם צומצם ויכולותיהם השתפרו, הם נקלטו בשוק באופן טוב יחסית. תכונות כגון חיישן דופק מובנה התגלו שימושיות ואטרקטיביות בשביל אנשים רבים לצורך פעילויות ספורט וכושר. אך רואים שימוש בהיקף נמוך ביותר בטכנולוגיה של מחשוב שמוטבע בבגדים עצמם, שכן שילוב טכנולוגיה בבגדים היא טכנולוגיה זמינה, זולה למדי ולא מסובכת מדי.
לסיכום
אחרי שהכרנו את המושג “האינטרנט של הדברים”, אנחנו יודעים כי מדובר בנושא בעל פוטנציאל רב. סביר להניח שעוד נראה בו התפתחויות רבות ומעניינות בעתיד הלא רחוק.
