המונח Industry 4.0 או תעשייה 4.0, מתייחס לדור העדכני של הטכנולוגיה המתקדמת בתעשייה ולניהול שממנף אותו. בראייה הרחבה של היסטוריית תחום זה במאות האחרונות, על תהפוכותיה הרבות, מתארים זאת כמהפכה התעשייתית הרביעית. מהי תעשייה 4.0, למה היא נחשבת מהפכה ואיך אפשר להתמודד עם קצב ההתפתחות שלה? במאמר הזה נענה על כל השאלות האלה.
מהי תעשייה 4.0?
התפתחות התעשייה המודרנית עברה דרך אין-ספור שינויים. מחד, שינויים אלה נבעו מצרכים טכניים שונים של יצרנים, שרצו להתייעל ולענות על דרישות הלקוחות בצורה מיטבית. מאידך, הייתה השפעתם הדרמטית של חידושים שונים במדע והמצאות פורצות דרך. דוגמה שתמחיש זאת מספק המנוע החשמלי – הרעיון הפשוט שמאחוריו נבע ממחקר מדעי בנושאי חשמל ומגנטיות, והיום הוא משולב באין-ספור מכונות, מכשירים, כלי עבודה ועוד. בהמשך, הרעיון שוכלל כדי לתת מענה לאתגרים טכניים שונים, כך שהמנועים הפכו יותר יעילים, זולים ורבי אפשרויות. למשל, דרך בחינת והמצאת אופנים שונים לליפוף הסלילים במנוע. מהתחלות צנועות כאלה ודרך רצף שכלולים מתמיד הגענו למצב הנוכחי. ללא ספק זהו זינוק טכנולוגי מעורר השתאות בפרק זמן לא גדול (במונחים היסטוריים). אז על מה מדברים בפועל כאשר עולה המושג תעשייה 4.0? מיד נענה על שאלה זו.
כדי להבין את מהפכת תעשייה 4.0 ואת השלכותיה חשוב להבין את ההתפתחויות הטכנולוגיות שמנצלים במסגרתה. למשל האינטרנט של הדברים, רכיבים חכמים, סמארטפונים, ביג דאטה ורובוטיקה. במקביל, רצוי להבין את הקונטקסט ההיסטורי וזאת כדי להמחיש את האופן שבו מהפכות כאלה מזניקות קדימה מגזרים עסקיים שלמים (אם הצליחו להסתגל לשינוי באופן זריז וחכם). המהפכה התעשייתית מתוארת לרוב לפי השלבים האלה:
- המהפכה התעשייתית הראשונה – מנועי הקיטור והמצאת מכשיר האריגה המכני בשנת 1784.
- המהפכה התעשייתית השנייה –עם כניסת השימוש בחשמל והמצאת חגורת המסוע בשנת 1870. פס הייצור התפתח, קצב הייצור הואץ והתחיל ייצור המוני. אפשר לכנות את שלב זה תעשייה 0.
- המהפכה התעשייתית השלישית (תעשייה 0) – באמצע המאה העשרים אלקטרוניקה ומחשוב שינו באופן דרמטי את התמונה פעם נוספת. כולל הרחבת האוטומציה בניהול הייצור עם המצאת הבקר המתוכנת ב-1969.
תחילתה של המהפכה התעשייתית הרביעית
בין המגמות והתופעות שעומדות מאחורי המהפכה הנוכחית בולטות במיוחד המגמות האלה:
- האינטרנט של הדברים – התפתחות התקשורת, האלקטרוניקה והמחשוב מאפשרת היום אינטראקציה מתוחכמת בין התקנים שונים. זהו ה-Internet of Things. האינטראקציה עשויה להיות דרך רשת האינטרנט או ישירות בין ההתקנים. התקני IoT מסוגלים לתפקד באופן “חכם”, בין היתר תודות לשימוש נרחב בחיישנים אשר מסייעים להם להבין את המתרחש בסביבתם.
- הטמעת רכיבים חכמים – שילוב רכיבי אלקטרוניקה במוצרי צריכה פשוטים. הכוונה בעיקר לשבבים המסייעים להבין לעומק את דפוסי השימוש במוצר.
- סמארטפונים – בעולם המחשוב הנייד הייתה התפתחות מתמדת בניסיון למצוא את הפורמטים המתאימים ביותר. Form factors שונים התגבשו והצטמצמו, בעיקר ללפטופים וטאבלטים. אך הכוכב הגדול, ובצדק, הוא הטלפון החכם. היום הטלפון החכם הוא בפועל מחשב רב עוצמה בפורמט קומפקטי להפליא. מבחינת עסקים זהו מכשיר שימושי ביותר שכבר ישנו במילא לעובד הממוצע ואפשר לנצל זאת. גם אם משתמשים בסמארטפונים של העסק הדבר לא דורש הכשרה של ממש. בניהול תעשייתי הסמארטפון מאפשר תקשורת מכל מקום, עם מערכות ניהול ועם עובדים ומנהלים אחרים.
- ביג דאטה – בעסקים, ובוודאי בתעשייה, מצטברים בהתמדה היקפי מידע גדולים מאוד. חלק ניכר ממידע זה שימושי מאוד לעסק, אך עצם היקפו הופך את ניצולו היעיל למאתגר למדי. מלבד הנפח (Volume) של ה-data, רואים לעיתים קרובות גם אתגרים של קצב גבוה (Velocity) של יצירת מידע חדש וגיוון (Variety) רב בסוגי המידע. המונח big data מתייחס לרוב לשלושת המאפיינים האלה. בעולם המחשוב העסקי התפתחו בשנים האחרונות כלים רבי עוצמה אשר מאפשרים להתגבר על האתגרים השונים. תודות לכך מתאפשר ניצול מרבי של פוטנציאל ההבנה וההתייעלות אשר גלום בהררי המידע. לעיתים כלים אלו בשילוב תחומים אחרים כלמידת מכונה, אף מסייעים לנצל הזדמנויות חדשות לשימוש במידע.
- רובוטים – התפתחות המחשוב הביאה ליכולת המחשב לחקות את החשיבה האנושית, לתפקד מעבר למגבלותיה בהיבטים מסוימים (כגון מהירות), לקבל החלטות לבד ועוד. הרצון לתת לכך ביטוי לא רק על צג המחשב אלא גם בעולם הפיזי של התעשייה, הוסיף רשימה של אתגרים מיוחדים. למשל בכל הנוגע לאינטראקציה עם אובייקטים שונים בפס ייצור או לפיתוח ראייה ממוחשבת שתבין סביבה תלת ממדית. כל זאת מקבל היום מענה מרשים ביותר בכל רובוט תעשייתי ממוצע.
איך אפשר להתמודד עם קצב ההתפתחות המהיר?
בעולם התעשייה חיוני להיות ערוכים היטב לשינוי. מצד אחד בשביל התמודדות טובה עם קצב התפתחות הטכנולוגיה וחידושיה, ומצד שני לשם הסתגלות לדרישות משתנות מצד הלקוחות. כל שינוי מציג הזדמנויות חדשות לצד סיכונים וחשוב להתעמק בהם באופן שיטתי. למשל סיכוני אבטחה חדשים שמציגות טכנולוגיות מחשוב חדשות. גם מנקודת מבט נקודתית וגם ממבט על שרואה את הדברים בצורה אסטרטגית. אך מאחר שניהול שינוי הוא נושא ותיק ומוכר היטב בניהול עסקי, אין צורך להמציא את הגלגל מחדש לגביו. אפשר וכדאי להיעזר בידע שנצבר בנושא זה, כולל בסיוע ייעוץ של מומחים כגון חברת אוטומציה.
חווית הצרכן במרכז
בסופו של דבר, עולם התעשייה ממוקד בייצור מוצרים אשר מתאימים ככל האפשר לדרישות הלקוח. לכן ברור שחוויית הצרכן צריכה לעמוד במרכז העניינים וחידושי תעשייה 4.0 מסייעים בכך מאוד. הדבר מתבטא למשל ביכולת לקצר את התהליך, החל מהזמנת מוצר מבוקש ועד לקבלתו. זהו שינוי שנדרש לעיתים קרובות בשווקים שהם תחרותיים במיוחד. דוגמה נוספת היא זריזות בתגובה לשינויים בדרישות הלקוח לגבי מוצר קיים.
מכונות אוטומטיות המקבלות החלטות בעצמן
עוד היבט חשוב של התעשייה המודרנית בכלל ושל תעשייה 4.0 בפרט, הוא ניהול אוטומטי של תהליכי עבודה. זאת בין היתר בעזרת מחשוב ובינה מלאכותית שמאפשרים למכונות לקבל החלטות בעצמן. חברה אשר מתמחה בשירותי ייצור מכונות לתעשייה תוכל להתאים מכונות כאלה בדיוק לדרישותיכם.
הקטנת עלויות ייצור
תפעול מפעל תעשייתי הוא מורכב למדי ולו פוטנציאל רב להיות מנגנון לא יעיל, בזבזני, מסורבל ומקובע. ניהול תהליכי העבודה, שרשרת האספקה, עובדים, מכונות ועוד מציב אתגר לא קטן. מצד שני, בניהול חכם לאור תעשייה 4.0המפעל עשוי לקבל את התוצאות ההפוכות בדיוק – מפעל יעיל, גמיש וזריז מאוד – הדבר יתבטא בין היתר בהקטנת עלויות הייצור. הכיוונים שמאפשרים ייעול כזה רבים, כמו הדוגמה הבולטת של התייעלות בצריכת האנרגייה.
לסיכום
איך שלא נכנה זאת – תעשייה 4.0 מביאה איתה חידושים שימושיים ביותר, שפשוט חשוב ומשתלם לנצל ולהכיר. במאמר הזה היכרנו לעומק את תהליכי התפתחות התעשייה בעיקר את התפתחות תעשייה 4.0.
